Ralph Loop בקלוד קוד: משימה שרצה לבד עד שהיא גמורה

מה זה Ralph Loop?

Ralph Loop הוא פלאגין רשמי של אנתרופיק לקלוד קוד, שיושב במאגר הפלאגינים הרשמי שלהם בגיטהאב. הוא עושה דבר אחד: לא נותן לקלוד קוד להפסיק לעבוד עד שהמשימה באמת גמורה.

בדרך כלל קלוד קוד עובד על משימה, מחליט שהוא סיים, ועוצר. לפעמים הוא צודק, ולפעמים נשארו בדיקות שנכשלות או חלקים שלא נבנו. עם Ralph Loop, בכל פעם שקלוד מנסה לעצור, הפלאגין חוסם את העצירה ומחזיר לו את אותו פרומפט בדיוק. הקבצים שהוא כבר כתב נשארים, אז בכל סיבוב הוא רואה את העבודה של הסיבוב הקודם, בודק מה חסר וממשיך משם.

השם מגיע מטכניקה שג'פרי האנטלי תיאר, וקרא לה על שם ראלף ויגאם מהסימפסונס: דמות שלא מוותרת, גם כשהיא נכשלת שוב ושוב. בגרסה המקורית זאת לולאת bash פשוטה שמריצה את אותו פרומפט שוב ושוב. הפלאגין עושה את אותו דבר מתוך הסשן של קלוד קוד, בעזרת הוק.

מה אנשים כבר עשו עם זה?

ב-README של הפלאגין, נכון ל-30 באוקטובר 2026, מופיעות שלוש תוצאות מהשטח. שש ריפוזיטוריז שנבנו בלילה אחד בהאקתון של Y Combinator. חוזה בשווי 50 אלף דולר שהושלם בעלות של 297 דולר ב-API. ושפת תכנות שלמה בשם cursed, שנבנתה בשיטה הזאת לאורך שלושה חודשים.

חשוב להגיד: אלה סיפורים שה-README מצטט, מאנשים שהשתמשו בטכניקה, ולא ניסוי מבוקר של אנתרופיק. הם מראים מה אפשרי עם משימה מוגדרת היטב, לא מה תקבלו בכל משימה.

איך מתקינים את Ralph Loop בקלוד קוד?

ההתקנה היא פקודה אחת בתוך קלוד קוד:

/plugin install ralph-loop@claude-plugins-official

אם קלוד קוד אומר שהוא לא מכיר את המרקטפלייס, מוסיפים אותו קודם ואז מריצים שוב את פקודת ההתקנה:

/plugin marketplace add anthropics/claude-plugins-official

אפשר גם להקליד /plugin, להיכנס ל-Discover ולחפש ralph-loop. אחרי ההתקנה יש לכם שתי פקודות חדשות: /ralph-loop שמתחילה לולאה, ו-/cancel-ralph שעוצרת אותה.

ההוק של הפלאגין הוא סקריפט bash שמשתמש בכלי jq. במק בודקים שהוא מותקן עם jq --version, ואם לא, מבקשים מקלוד קוד להתקין. בווינדוס, לפי ה-README, צריך Git for Windows, ולפעמים לכוון את ההוק ל-Git Bash ידנית.

איך מריצים לולאה בפועל?

הפקודה מקבלת שלושה חלקים: המשימה, המילה שמסמנת שהמשימה גמורה, ומספר הסיבובים המקסימלי:

/ralph-loop "Your task description" --completion-promise "DONE" --max-iterations 20

1. המשימה היא הפרומפט שקלוד מקבל בכל סיבוב. הוא לא משתנה בין סיבובים, אז הוא צריך להכיל את כל ההגדרה של "גמור".
2. completion-promise היא מילה שקלוד כותב רק כשכל התנאים התקיימו, בתוך תגית promise. כשההוק רואה אותה, הלולאה נעצרת.
3. max-iterations קובע אחרי כמה סיבובים הלולאה נעצרת בכל מקרה. בלי זה, ברירת המחדל היא בלי הגבלה.

וזאת דוגמה למשימה אמיתית, בעברית, שמתאימה למי שבונה דפים לעסקים. שימו לב כמה מהפרומפט מוקדש להגדרה של מתי זה גמור:

/ralph-loop --max-iterations 20 --completion-promise "COMPLETE" "
תבנה דף נחיתה בקובץ index.html לסדנת AI לבעלי עסקים, לפי הקובץ brief.md.

הדף גמור רק כשכל אלה נכונים:
- יש כותרת, 3 יתרונות, 3 המלצות, שאלות נפוצות וכפתור הרשמה
- הדף בעברית, מימין לשמאל, ונראה טוב ברוחב 390 פיקסלים
- אין שגיאות בקונסול של הדפדפן
- הרצת בדיקה עם Playwright שמצלמת את הדף בטלפון ובמחשב, ובדקת את התמונות
- כתבת בקובץ progress.md מה עשית ומה בדקת

בכל סיבוב: תקרא את progress.md, תבדוק מה עוד לא עובד, ותתקן רק את זה.
אם אחרי 15 סיבובים זה עדיין לא גמור, תכתוב ב-progress.md מה תקוע ומה ניסית.

כשהכל גמור ובדוק, תכתוב <promise>COMPLETE</promise>
"

כשרוצים לעצור באמצע, מקלידים:

/cancel-ralph

איך כותבים משימה שעובדת בלולאה?

ה-README של הפלאגין נותן ארבעה כללים, ובפועל הם ההבדל בין לולאה שמסיימת עבודה ללולאה ששורפת שימוש:

1. תנאי סיום ברור

"תבנה אתר טוב" לא עובד, כי קלוד לא יודע מתי זה טוב מספיק. רשימה של דברים שאפשר לבדוק, כמו "כל הבדיקות עוברות" או "יש עמוד של שאלות נפוצות", כן עובדת.

2. שלבים קטנים

במקום "תבנה חנות שלמה", מחלקים לשלבים: קודם התחברות, אחר כך קטלוג, אחר כך עגלה, וכל שלב עם בדיקות משלו.

3. תיקון עצמי

מבקשים ממנו לכתוב בדיקות, להריץ אותן, ולתקן כל מה שנכשל עד שהכל עובר. זה מה שהופך את הלולאה למשהו שמשתפר, ולא רק חוזר על עצמו.

4. יציאת חירום

ה-README ממליץ להשתמש תמיד ב-max-iterations, ולכתוב בפרומפט מה לעשות אם אחרי מספר סיבובים זה עדיין לא גמור: לתעד מה תקוע, מה נוסה, ומה אפשר לנסות אחרת. ככה גם לולאה שנכשלה משאירה לכם משהו שימושי בבוקר.

אילו משימות שווה להריץ בלילה?

המשימות הכי טובות ללולאה הן כאלה שיש להן בדיקה ברורה, וזה לא חייב להיות קוד מסובך:

• דף נחיתה או אתר קטן. תנאי הסיום: כל הסעיפים קיימים, הדף נראה טוב בטלפון, ואין שגיאות בדפדפן.
• כלי פנימי לעסק. למשל מחשבון הצעות מחיר או טופס הזמנה, עם בדיקות שמוודאות שהחישובים נכונים.
• תיקון רשימה של באגים. נותנים קובץ עם כל הבאגים הידועים, וקובעים שהמשימה גמורה כשכולם מסומנים כתוקנו ונבדקו.
• העברה של פרויקט ישן. למשל עדכון ספריות או מעבר לגרסה חדשה, כשהבדיקות הקיימות הן מה שקובע אם זה הצליח.

בבוקר לא סומכים על המילה של הלולאה. פותחים את התוצאה, עוברים על השינויים בגיט, ובודקים בעצמכם לפני שמשהו עולה לאוויר.

מתי זה מתאים, ומתי לא?

לפי ה-README, Ralph Loop טוב למשימות עם הגדרת הצלחה ברורה, למשימות שצריך לחזור עליהן עד שהן עובדות (כמו להעביר בדיקות), לפרויקטים חדשים שאפשר לעזוב ולחזור אליהם, ולמשימות שיש להן בדיקה אוטומטית.

הוא לא מתאים למשימות שדורשות שיקול דעת אנושי או החלטות עיצוב, לפעולות חד פעמיות, למשימות שאין להן הגדרת הצלחה ברורה, ולתיקון תקלות באתר חי.

יש לנו באתר גם מדריך לפקודה /loop, וכדאי לא לבלבל ביניהן. /loop מריצה פרומפט שוב ושוב לפי זמן, למשל לבדוק משהו כל חמש דקות. Ralph Loop מריץ את אותה משימה שוב ושוב עד שהיא גמורה.

חשוב לדעת לפני שמתחילים

• זה שורף שימוש. כל סיבוב הוא עוד עבודה של קלוד, ולולאה של לילה שלם יכולה לגמור את המכסה שלכם, או לעלות הרבה אם אתם עובדים עם API. מתחילים עם max-iterations נמוך, ומעלים רק כשראיתם שזה עובד.
• המחשב צריך להישאר דלוק. הלולאה רצה בתוך הסשן הפתוח של קלוד קוד. אם המחשב נכנס לשינה או שסגרתם את הטרמינל, היא נעצרת.
• בקשות אישור עוצרות את הלולאה. אם קלוד צריך אישור להריץ פקודה, הוא יחכה לכם עד הבוקר. מגדירים מראש אילו פקודות מותר לו להריץ בפרויקט, ולא נותנים הרשאות רחבות בפרויקט עם קבצים חשובים.
• מילת הסיום היא התאמה מדויקת. לפי ה-README, אי אפשר להגדיר שתי מילים שונות, כמו הצלחה וכישלון. בגלל זה max-iterations הוא רשת הביטחון העיקרית.
• עובדים עם גיט. הלולאה משנה קבצים שוב ושוב. מריצים אותה בפרויקט עם גיט, כדי שתוכלו לראות מה השתנה ולחזור אחורה.
• זה כלי למפתחים. צריך להכיר קלוד קוד ולהרגיש בנוח בטרמינל. אם אתם עוד לא שם, תתחילו מטיפים למתחילים בקלוד קוד.