בוריס צ'רני וקלוד קוד: ככה עובד האיש שבנה אותו

מי זה בוריס צ'רני ומה הוא פרסם?

בוריס צ'רני הוא האיש שבנה את קלוד קוד באנתרופיק. ב-2 בינואר 2026 הוא פרסם ב-X שרשור של 15 פוסטים שמתחיל במשפט "אני בוריס ויצרתי את קלוד קוד", ומראה איך הוא עובד איתו ביום יום. נכון ל-30 באוקטובר 2026 לפוסט הפותח יש יותר מ-8.2 מיליון צפיות ויותר מ-102 אלף שמירות.

הדבר הראשון שהוא כותב מפתיע: ההגדרות שלו "די פשוטות", כי קלוד קוד עובד טוב גם בלי הרבה התאמות, ובצוות שלו כל אחד עובד אחרת. כלומר הסוד הוא לא קובץ הגדרות חכם. הסוד הוא הרגלים. במדריך הזה אני מפרק את ההרגלים האלה לפי הסדר, עם מה שאתם יכולים להעתיק כבר היום.

הערה חשובה: ברשת מסתובב קובץ CLAUDE.md "של בוריס". הוא לא כתב אותו. כל מה שכאן מגיע רק מהשרשור המקורי שלו.

הרגל 1: כמה קלודים במקביל

בוריס מריץ חמישה קלודים במקביל בטרמינל. הוא ממספר את הלשוניות מ-1 עד 5, ומפעיל התראות מערכת כדי לדעת מתי אחד מהם מחכה לו. בנוסף הוא מריץ עוד חמישה עד עשרה סשנים בגרסת הווב, claude.ai/code, לפעמים מעביר סשן מהטרמינל לווב ובחזרה, ומתחיל כמה סשנים מהאפליקציה בטלפון כל בוקר.

אתם לא חייבים להתחיל מחמישה. ההרגל האמיתי הוא לא לחכות. בזמן שקלוד אחד בונה, אתם נותנים לשני משימה אחרת, בתיקייה אחרת או על חלק אחר של הפרויקט. ככה מתחילים:

1. פותחים שתי לשוניות טרמינל, ובכל אחת מריצים claude על משימה אחרת.
2. מפעילים התראות, כדי שלא תצטרכו לבדוק כל דקה. ההסבר נמצא בתיעוד הגדרות הטרמינל.
3. כשזה מרגיש טבעי, מוסיפים שלישית.

הרגל 2: כל משימה מתחילה במצב תכנון

לפי בוריס, רוב הסשנים שלו מתחילים ב-Plan mode. לוחצים shift+tab פעמיים, ותחתית המסך מראה "plan mode on". במצב הזה קלוד לא נוגע בקבצים. הוא קורא, שואל ומציע תוכנית.

הוא מתכתב עם קלוד על התוכנית עד שהיא טובה לו, ורק אז עובר למצב auto-accept edits, ולדבריו מכאן קלוד בדרך כלל מבצע את הכל בניסיון אחד. "תוכנית טובה היא דבר חשוב באמת", הוא כותב.

הרגל 3: CLAUDE.md שלומד מכל טעות

הצוות של קלוד קוד מחזיק קובץ CLAUDE.md אחד משותף לכל הריפו, שמור בגיט, וכל הצוות מוסיף לו כמה פעמים בשבוע. הכלל שלהם פשוט: בכל פעם שהם רואים את קלוד עושה משהו לא נכון, הם מוסיפים את זה לקובץ, כדי שבפעם הבאה הוא יידע לא לעשות את זה.

בוריס מוסיף שבזמן Code Review הוא מתייג את @.claude על Pull Request של חבר צוות, כדי שקלוד יוסיף שורה ל-CLAUDE.md כחלק מה-PR. הם משתמשים לזה ב-GitHub Action של קלוד קוד, שמתקינים עם /install-github-action.

אתם לא צריכים צוות בשביל זה. ברגע שקלוד טועה, אתם כותבים לו:

עשית עכשיו טעות: <מה קרה>.
תוסיף ל-CLAUDE.md כלל קצר אחד שימנע את זה בפעם הבאה, עם הסיבה.
תראה לי את השורה לפני שאתה שומר.

אחרי חודש יש לכם קובץ שמכיר את כל המלכודות של הפרויקט. על איך CLAUDE.md עובד, איפה הוא יושב ומה נכנס אליו, יש מדריך זיכרון בקלוד קוד נפרד.

הרגל 4: לתת לקלוד דרך לבדוק את עצמו

את הטיפ הזה בוריס מגדיר כ"כנראה הדבר הכי חשוב" כדי לקבל תוצאות טובות מקלוד קוד: לתת לו דרך לאמת את העבודה שלו. לדבריו, כשיש לקלוד לולאת משוב כזו, האיכות של התוצאה הסופית עולה פי 2 עד 3.

אצלו, קלוד בודק כל שינוי בעזרת התוסף של קלוד לכרום: פותח דפדפן, בודק את הממשק, ומתקן עד שהקוד עובד והחוויה מרגישה טוב. הוא מדגיש שבדיקה נראית אחרת בכל תחום. לפעמים זו פקודה אחת, לפעמים סט בדיקות, ולפעמים סימולטור של טלפון. את המשפט הזה אפשר להוסיף ל-CLAUDE.md או לסוף כל בקשה:

לפני שאתה אומר שסיימת:
1. תריץ את הבדיקות (או תפתח את הדף בדפדפן) ותוודא שזה עובד.
2. אם משהו נכשל, תתקן ותבדוק שוב.
3. תגיד לי בדיוק מה בדקת ומה ראית.

במשימות ארוכות הוא מוסיף שכבה: סוכן ברקע שבודק את העבודה בסוף, הוק מסוג Stop שעושה את זה באופן קבוע, או הפלאגין ralph-wiggum של אנתרופיק, שמריץ את קלוד בלולאה עד שהמשימה באמת גמורה.

מה עוד יש בשרשור?

שאר ההרגלים פחות מרכזיים, אבל כל אחד מהם חוסך זמן:

• פקודות סלאש לכל דבר שחוזר. כל תהליך שהוא עושה כמה פעמים ביום הופך לפקודה בתיקייה .claude/commands/, שמורה בגיט. את /commit-push-pr הוא וקלוד מריצים עשרות פעמים ביום. פירוט במדריך פקודות הסלאש.
• סאב אייג'נטים קבועים. code-simplifier שמפשט את הקוד אחרי שקלוד מסיים, ו-verify-app שבודק את האפליקציה מקצה לקצה.
• הוק לעיצוב קוד. הוק PostToolUse שמסדר את הפורמט אחרי כל עריכה, כדי שלא ייפלו בדיקות אחר כך.
• הרשאות מראש, בלי לדלג על הכל. הוא לא משתמש ב---dangerously-skip-permissions. במקום זה הוא מאשר מראש עם /permissions פקודות שהוא יודע שהן בטוחות, ושומר אותן ב-.claude/settings.json.
• הכלים של הצוות. קלוד מחפש ומפרסם בסלאק דרך MCP, מריץ שאילתות BigQuery ומושך לוגים של שגיאות מ-Sentry.

כך נראית פקודת סלאש פשוטה בסגנון שלו. שומרים אותה בקובץ .claude/commands/commit-push-pr.md:

---
description: commit, push and open a PR
---
## מצב נוכחי
!`git status --short`
!`git branch --show-current`

תעשה commit לשינויים עם הודעה ברורה, push לענף הנוכחי,
ותפתח Pull Request עם תקציר של מה השתנה ולמה.

חשוב לדעת לפני שמעתיקים

• השרשור מינואר 2026. בוריס כתב שהוא עובד עם Opus 4.5 עם thinking על הכל. מאז יצאו מודלים חדשים, אז את ההרגלים תעתיקו, את שם המודל תבדקו מחדש.
• הרבה קלודים במקביל צורכים הרבה מכסה. חמישה סשנים בטרמינל ועוד עשרה בווב זה שימוש של מי שעובד באנתרופיק. במנוי רגיל תתחילו משניים ותראו איך המכסה מגיבה.
• "פי 2 עד 3" זו ההערכה שלו. זה לא מחקר מדוד, אלא מה שהוא רואה בעבודה שלו. הכיוון הגיוני, אבל המספר שלו.
• חלק מההרגלים בנויים לצוות מפתחים. GitHub Action, Code Review ו-BigQuery רלוונטיים למי שעובד עם גיט וצוות. מצב תכנון, CLAUDE.md ובדיקה עצמית מתאימים לכל אחד.
• לדלג על הרשאות רק בסביבה סגורה. בוריס משתמש ב---dangerously-skip-permissions רק בסנדבוקס, במשימות ארוכות. על המחשב הרגיל שלכם, /permissions היא הדרך הבטוחה.