LLM Wiki: מוח שני שקלוד כותב בשבילכם

מה זו שיטת ה-LLM Wiki של קרפאתי?

באפריל 2026 פרסם אנדריי קרפאתי, ממייסדי OpenAI ומי שהוביל בעבר את ה-AI בטסלה, מסמך קצר בשם LLM Wiki. נכון לאוקטובר 2026 יש לו יותר מ-5,000 כוכבים ויותר מ-5,000 העתקות בגיטהאב.

הרעיון מתחיל מבעיה שכולנו מכירים. כשאתם מעלים קבצים לצ'אט, ה-AI מחפש בהם מחדש בכל שאלה. שום דבר לא נבנה. שאלה שדורשת לחבר חמישה מסמכים מתחילה כל פעם מאפס.

קרפאתי מציע הפוך: ה-AI קורא כל מקור פעם אחת, וכותב ממנו דפים בוויקי משלכם. דף לכל אדם, מושג או נושא, עם קישורים ביניהם. כשמגיע מקור חדש, הוא מעדכן את הדפים הקיימים ומסמן איפה המידע החדש סותר את הישן. הידע מצטבר במקום להתאדות.

במילים שלו: אובסידיאן הוא סביבת העבודה, ה-AI הוא המתכנת, והוויקי הוא הקוד.

מה שלוש השכבות של ה-LLM Wiki?

• מקורות גולמיים. תיקייה של מאמרים, תמלולים, מסמכים ותמונות. ה-AI קורא מהם ולא משנה אותם אף פעם. זה מקור האמת.
• הוויקי. תיקייה של קבצי טקסט שה-AI כותב: סיכומים, דפים לאנשים ולמושגים, השוואות. הוא כותב, אתם קוראים.
• הסכמה. קובץ הוראות, אצל קלוד קוד זה CLAUDE.md, שמסביר איך הוויקי בנוי ומה עושים בכל פעולה. זה מה שהופך את קלוד ממודל צ'אט לעורך ויקי עם משמעת.

יש גם שני קבצים מיוחדים: index.md, קטלוג של כל הדפים עם שורה על כל אחד, ו-log.md, יומן של כל מה שקרה ומתי. כשאתם שואלים שאלה, קלוד קורא קודם את האינדקס ומשם יודע לאילו דפים להיכנס.

איך מקימים LLM Wiki באובסידיאן?

1. מורידים את אובסידיאן. הוא חינמי, בלי הרשמה, וגם לשימוש עסקי לא חייבים לשלם לפי דף המחירים.
2. יוצרים כספת (vault) חדשה, שהיא בעצם תיקייה במחשב.
3. פותחים את קלוד קוד באותה תיקייה ומדביקים את פרומפט ההקמה מלמטה.
4. שמים מקור ראשון בתיקייה raw ומבקשים מקלוד להכניס אותו.
5. פותחים את אובסידיאן ליד הטרמינל וצופים בדפים נוצרים בזמן אמת.

כדי להכניס מאמרים מהאינטרנט בקליק, קרפאתי ממליץ על התוסף Obsidian Web Clipper. יש לנו מדריך ל-Obsidian Web Clipper בדיוק לזה.

פרומפט ההקמה, מוכן להעתקה

קרפאתי כתב את המסמך שלו בכוונה ברמה של רעיון, כדי שכל אחד יבנה עם הסוכן שלו את הגרסה שמתאימה לו. הפרומפט הזה הופך את הרעיון להקמה מעשית בקלוד קוד. מדביקים אותו פעם אחת, בתיקייה של הכספת:

אני רוצה לבנות בתיקייה הזו LLM Wiki לפי השיטה של אנדריי קרפאתי
(gist.github.com/karpathy/442a6bf555914893e9891c11519de94f). תקרא את המסמך קודם.
הנושא של הוויקי: [למשל: השיווק של העסק שלי / מחקר על התחום / הספרים שאני קורא].

1. תיצור את המבנה:
   raw/ למקורות (לעולם לא משנים קבצים כאן)
   wiki/ לדפים שאתה כותב, עם תת תיקיות: sources, people, concepts, topics
   wiki/index.md קטלוג: קישור ושורת תקציר לכל דף, לפי קטגוריות
   wiki/log.md יומן: כל שורה מתחילה ב-## [YYYY-MM-DD] סוג | כותרת

2. תכתוב CLAUDE.md שמגדיר שלוש פעולות:
   הכנסה: קורא מקור אחד מ-raw, מספר לי בשלוש שורות מה חשוב בו,
     כותב דף סיכום ב-wiki/sources, מעדכן או יוצר דפי אנשים ומושגים קשורים,
     מסמן בכל דף איפה המידע החדש סותר מידע קודם, מעדכן את index.md ו-log.md.
   שאלה: קורא קודם את index.md, נכנס לדפים הרלוונטיים, עונה עם קישור
     [[שם הדף]] ליד כל טענה. אם התשובה שווה שמירה, מציע לשמור אותה כדף חדש.
   בדיקה: מחפש סתירות בין דפים, מידע ישן שמקור חדש החליף,
     דפים בלי קישורים נכנסים, מושגים שמוזכרים ואין להם דף. מחזיר דוח ומתקן רק באישורי.

3. כללים: קישורים בפורמט של אובסידיאן [[...]], תאריכים מלאים ולא "לפני שבוע",
   שמות קבצים באנגלית, תוכן הדפים בעברית.

4. אחרי שהכל מוכן, תסביר לי איך להכניס את המקור הראשון.

שמות קבצים באנגלית ותוכן בעברית חוסכים צרות עם נתיבים בטרמינל, ואובסידיאן מציג את הכל בעברית בלי בעיה.

איך עובדים עם הוויקי ביום יום?

הכנסה: מקור חדש מעדכן הכל

שמים קובץ ב-raw וכותבים "תכניס את המקור החדש". לפי קרפאתי, מקור אחד יכול לגעת ב-10 עד 15 דפים בוויקי. הוא עצמו מעדיף להכניס מקור אחד בכל פעם ולקרוא את הסיכום, אבל אפשר גם להכניס כמה ביחד בפחות השגחה.

שאלה: תשובה עם מקור

שואלים כמו בצ'אט, למשל "מה שלושת הדברים שהכי חוזרים אצל המתחרים שלי?", וקלוד עונה מתוך הדפים עם קישור לכל טענה. הטריק שקרפאתי מדגיש: תשובה טובה נשמרת בחזרה כדף חדש. ככה גם השאלות שלכם מעשירות את הוויקי.

בדיקה: הוויקי מתקן את עצמו

פעם בכמה זמן כותבים "תריץ בדיקה". קלוד מחפש סתירות בין דפים, טענות שמקור חדש כבר החליף, דפים יתומים ומושגים בלי דף. הוא גם מציע שאלות חדשות ומקורות שכדאי להוסיף.

עוד טיפ מהמסמך: הוויקי הוא בסך הכל תיקייה של קבצי טקסט, אז אפשר לשמור אותו בגיט ולקבל היסטוריה של כל שינוי בחינם. אם קלוד הרס דף בהכנסה של מקור חדש, חוזרים לגרסה הקודמת בפקודה אחת. תבקשו מקלוד לעשות commit אחרי כל הכנסה ואחרי כל בדיקה.

תצוגת הגרף של אובסידיאן מראה לכם את הצורה של הוויקי: מה מחובר למה, אילו דפים הם מרכזים ואילו נשארו בצד.

למה זה טוב לבעלי עסקים ויוצרים?

• מחקר מתחרים. כל פוסט, דף מכירה ותמלול של מתחרה נכנס, והוויקי בונה דף לכל מתחרה עם מה שהוא מבטיח ובכמה.
• ויקי פנימי לצוות. קרפאתי מציע להזין סיכומי פגישות, שיחות עם לקוחות ומסמכי פרויקט. הוויקי נשאר מעודכן כי ה-AI עושה את התחזוקה שאף אחד בצוות לא רוצה לעשות.
• ספר או קורס. פרק אחרי פרק, עם דפים לרעיונות ולאנשים, ובסוף יש לכם מדריך אישי.
• תוכן. שאלה כמו "תן לי חמישה רעיונות לפוסט מתוך מה שקראתי החודש" עונה מתוך מה שבאמת קראתם, עם מקורות.

אם אתם רוצים שקלוד קוד יזכור אתכם ואת ההעדפות שלכם, זה נושא אחר. יש לנו מדריך לזיכרון של קלוד קוד באובסידיאן. הוויקי כאן הוא על הידע שאתם אוספים, לא על הזיכרון של קלוד.

חשוב לדעת

• גודל. לפי קרפאתי, קובץ האינדקס עובד מפתיע טוב עד בערך 100 מקורות ומאות דפים. מעבר לזה כדאי להוסיף חיפוש. הוא ממליץ על qmd, מנוע חיפוש מקומי לקבצי טקסט. לארכיון ענק של מסמכים, כלי כמו LightRAG מתאים יותר.
• מכסה. כל הכנסה של מקור קוראת אותו וכותבת 10 עד 15 דפים. זה צורך מהמנוי של קלוד קוד, במיוחד כשמכניסים הרבה מקורות בבת אחת.
• תבדקו את הסיכומים. ה-AI כותב את הוויקי, אז טעות בסיכום אחד יכולה לעבור לדפים אחרים. לכן קרפאתי ממליץ להישאר מעורבים בהכנסה ולהריץ בדיקות.
• תמונות. לפי המסמך, מודלים לא קוראים טקסט עם תמונות בפנים במעבר אחד. אם התמונות חשובות, תורידו אותן לתיקייה מקומית ותבקשו מקלוד להסתכל עליהן בנפרד.
• פרטיות. הקבצים נשארים אצלכם במחשב, אבל מה שקלוד קורא נשלח למודל של אנתרופיק. מסמכים של לקוחות תכניסו רק אם מותר לכם.