5 פרומפטים לניהול כספים שמסדרים לכם את הכסף בשיחה אחת

איך משתמשים בפרומפטים לניהול כספים?

רוב האנשים אף פעם לא ישבו מול כל הכסף שלהם בבת אחת. זה לוקח זמן, זה לא נעים, ולא ברור מאיפה מתחילים. בינה מלאכותית טובה בדיוק בזה: לקחת ערימה של שורות מהבנק ומהאשראי, לסדר אותן, ולשאול את השאלות שלא שאלתם את עצמכם.

הפרומפטים כאן עובדים ב-ChatGPT וגם בקלוד. ככה עובדים איתם:

1. פותחים שיחה חדשה לכל פרומפט, כדי שהמספרים לא יתערבבו.
2. מעתיקים את הפרומפט ומדביקים.
3. עונים על השאלות שהוא שואל. כל פרומפט בנוי ככה שקודם הוא מכיר אתכם, ורק אז מנתח.
4. מדביקים את המספרים, או מעלים קובץ אקסל או CSV שייצאתם מהבנק.
5. בודקים את התוצאה. אם משהו לא נראה הגיוני, אומרים לו, והוא מתקן.

הסדר המומלץ הוא לפי המספרים: מתחילים בבדיקת הוצאות ובמנויים, כי שם הכסף הכי קל להחזיר. ממשיכים לחובות ולתזרים, ורק בסוף בונים מפה לשנים הבאות, כשכבר יש תמונה אמיתית.

מה מדביקים, ומה אף פעם לא?

זה החלק הכי חשוב במדריך. בשביל לסדר את הכסף, ה-AI צריך מספרים, לא פרטים מזהים.

• כן: תאריך, שם בית העסק, סכום, קטגוריה. יתרות של חובות וריביות. הכנסה חודשית.
• לא: מספר חשבון, מספר כרטיס אשראי, תעודת זהות, כתובת, סיסמאות או קודי אימות. אף פעם, גם לא "רק לבדיקה".
• לפני שמעלים קובץ מהבנק: פותחים אותו ומוחקים את העמודות עם הפרטים המזהים.
• הגדרות פרטיות: גם ב-ChatGPT וגם בקלוד יש הגדרה שקובעת אם השיחות שלכם משמשות לשיפור המודל. תבדקו אותה ותחליטו לפני שמתחילים.

פרומפט 1: איך עושים בדיקת הוצאות עם AI?

זה הפרומפט שמתחילים ממנו. הוא עובר על ההוצאות כמו מנהל כספים, מחלק לקטגוריות, ומסמן כל דליפה: עמלה שחוזרת, ריבית על מינוס, או הוצאה שגדלה בשקט מחודש לחודש.

אתה מנהל כספים אישי, ישיר ולא שיפוטי. אני רוצה בדיקת הוצאות אמיתית.

לפני שאתה מנתח, תשאל אותי שאלה אחת בכל פעם:
1. כמה נכנס לי בחודש, נטו, ומאילו מקורות.
2. אם אני עצמאי: אילו הוצאות הן של העסק ואילו פרטיות.
3. מה המטרה שלי לשנה הקרובה (למשל כרית ביטחון, סגירת חוב, חיסכון לדירה).

אחרי זה אני אדביק את ההוצאות של החודשיים או שלושת החודשים האחרונים (תאריך, בית עסק, סכום). אין בהן מספרי חשבון או כרטיס.

מה אני רוצה ממך:
- תחלק את ההוצאות לקטגוריות ותראה כמה אחוז מההכנסה הולך לכל אחת.
- תסמן "דליפות": הוצאות קטנות שחוזרות, עמלות, ריביות, תשלומים כפולים, וכל מה שגדל מחודש לחודש.
- תפריד בין קבוע (שכירות, ביטוחים), משתנה (אוכל, דלק) ורשות (מסעדות, קניות).
- תן לי 5 צעדים לחודש הבא, מסודרים לפי כמה כסף כל אחד חוסך, עם סכום משוער.
- תכתוב בעברית פשוטה, בלי מונחים מסובכים, ותגיד לי איפה חסר לך מידע.

טיפ: שלושה חודשים עדיפים על חודש אחד. חודש אחד יכול להיות חריג, ושלושה כבר מראים דפוס.

פרומפט 2: איך מוצאים מנויים ששכחתם?

אפליקציה שניסיתם פעם, שירות סטרימינג שאף אחד לא רואה, תוכנה שעברה לתשלום אחרי תקופת ניסיון. כל אחד קטן לבד, ויחד זה יכול להגיע לאלפי שקלים בשנה. הפרומפט מדרג אותם לפי העלות השנתית, כי 39 שקלים בחודש נשמעים כמו כלום, ו-468 שקלים בשנה כבר פחות.

תעזור לי למצוא מנויים ששכחתי שאני משלם עליהם.

אני מדביק למטה את פירוט האשראי של שלושת החודשים האחרונים (תאריך, בית עסק, סכום).

1. תמצא כל חיוב שחוזר כל חודש או כל שנה, גם אם הסכום השתנה קצת.
2. תעשה טבלה: שם השירות, סכום חודשי, כמה זה יוצא בשנה, ומתי החיוב הבא בערך.
3. תדרג מהיקר לזול לפי העלות השנתית.
4. ליד כל מנוי תשאל אותי שאלה אחת: "השתמשת בזה בחודש האחרון?" ותחכה לתשובות.
5. בסוף תגיד לי כמה אני חוסך בשנה אם אבטל את מה שסימנתי, ותציע מה אפשר להוריד לתוכנית זולה במקום לבטל.
אל תנחש שמות של שירותים שאתה לא מזהה, תשאל אותי.

פרומפט 3: באיזה סדר מחזירים חובות?

יש שתי שיטות מוכרות. אחת סוגרת קודם את החוב עם הריבית הכי גבוהה, וזה חוסך הכי הרבה כסף. השנייה סוגרת קודם את החוב הכי קטן, וזה נותן תחושת התקדמות מהר. הפרומפט מחשב את שתיהן על המספרים שלכם, ומראה כמה ריבית תשלמו בכל אחת.

אני רוצה תוכנית להחזיר את החובות שלי הכי מהר שאפשר.

לפני שאתה מתחיל, תשאל אותי:
- כמה אני יכול לשים כל חודש על החזר חובות, מעבר למינימום.
- אם יש חוב שחשוב לי לסגור קודם מסיבה אישית.

הנה החובות (שם, יתרה, ריבית שנתית, החזר חודשי מינימלי):
[להדביק כאן, למשל: מינוס בבנק, הלוואה, כרטיס אשראי, הלוואה מהמשפחה]

מה אני רוצה:
1. תשווה בין שתי שיטות: קודם הריבית הכי גבוהה, או קודם החוב הכי קטן. תגיד כמה ריבית אני משלם בכל שיטה ותוך כמה חודשים אני מסיים.
2. תמליץ על אחת ותסביר למה, במשפט או שניים.
3. תבנה לוח חודשי: כמה הולך לכל חוב בכל חודש, ומתי כל אחד נסגר.
4. תגיד לי איפה כדאי לבדוק מחזור או איחוד הלוואות, ומה לשאול את הבנק.
אם המספרים שנתתי לא מסתדרים, תגיד לי לפני שאתה ממשיך.

שימו לב: מינוס בבנק וכרטיס אשראי בתשלומים הם בדרך כלל החובות היקרים. אם לא יודעים מה הריבית, היא מופיעה בדף החשבון או באפליקציה של הבנק.

פרומפט 4: איך בונים תחזית תזרים?

אפשר להרוויח טוב ועדיין להיתקע באמצע החודש, כי הכסף נכנס ב-10 והשכירות יורדת ב-1. זה נכון במיוחד לעצמאים, שהלקוחות שלהם משלמים מתי שבא להם. תחזית תזרים מראה מראש איפה החור, כשעוד אפשר לעשות משהו.

תבנה לי תחזית תזרים לשלושת החודשים הבאים.

תשאל אותי, שאלה אחת בכל פעם:
- כמה כסף יש לי היום בעו"ש ובחסכונות שזמינים מיד.
- מה ההכנסות הצפויות ומתי בחודש הן נכנסות (משכורת, לקוחות, תשלומים שמגיעים באיחור).
- מה ההוצאות הקבועות ובאיזה תאריך הן יורדות.
- הוצאות גדולות שאני יודע שמגיעות (ביטוח שנתי, מקדמות מס, חגים, חופשה).

ואז:
1. תעשה טבלה לפי שבועות: מה נכנס, מה יוצא, וכמה נשאר בסוף כל שבוע.
2. תסמן באדום כל שבוע שבו היתרה יורדת מתחת ל-0 או מתחת לסכום שאני אגיד לך.
3. תציע 3 דרכים לסגור את הפער: להזיז תשלום, לגבות מוקדם יותר, או לדחות הוצאה.
4. אם אני עצמאי, תזכיר לי לשים בצד כסף למס ולביטוח לאומי, ותשאל כמה אני שם היום.

פרומפט 5: איך בונים מפה כספית לשנים הבאות?

זה הפרומפט שמחבר הכל. הוא לא בוחר לכם קרן או מניה. הוא מראה כמה צריך לחסוך בחודש כדי להגיע לכל מטרה, מה קורה בתרחיש זהיר לעומת אופטימי, ובאיזה סדר כדאי לפעול. בסוף הוא מכין רשימת שאלות לפגישה עם יועץ, ושם הוא הכי שימושי.

תעזור לי לבנות מפה כספית ל-5 השנים הבאות. אני לא מחפש המלצה על מוצר השקעה מסוים, אני רוצה תמונה ברורה.

תשאל אותי לפני הכל, שאלה אחת בכל פעם:
- גיל, מצב משפחתי ומי תלוי בי.
- הכנסה חודשית היום ולאן היא יכולה להגיע בעוד 5 שנים.
- כמה חיסכון יש לי, ואיפה הוא נמצא (עו"ש, פיקדון, קרן השתלמות, פנסיה).
- 3 מטרות גדולות עם סכום ותאריך (למשל דירה, רכב, לימודים, כרית ביטחון).

ואז תבנה לי:
1. שלושה תרחישים: זהיר, סביר ואופטימי, עם ההנחות של כל אחד כתובות במפורש.
2. טבלה לפי שנים: הכנסה, חיסכון שנתי, וכמה יש בצד בסוף כל שנה.
3. כמה צריך לחסוך בחודש כדי להגיע לכל מטרה בזמן, ומה קורה אם מזיזים אותה בשנה.
4. סדר פעולות: מה עושים קודם (כרית ביטחון, חובות יקרים, ואז השקעה לטווח ארוך).
5. רשימת שאלות שכדאי לי לשאול יועץ פיננסי מורשה, כדי שאגיע לפגישה מוכן.
תשתמש בתשואות שמרניות, תכתוב אותן במפורש, ותזכיר לי שזה לא ייעוץ השקעות.

איך הופכים את זה להרגל ולא לשיחה חד פעמית?

השיחה הראשונה היא הכי ארוכה. אחרי זה מספיקה חצי שעה פעם בחודש, ושם קורה השינוי:

1. בתחילת כל חודש מורידים את פירוט החודש הקודם, מנקים פרטים מזהים, ומריצים שוב את פרומפט 1 ואת פרומפט 2. מבקשים להשוות לחודש שעבר.
2. פעם ברבעון מעדכנים את פרומפט 4 עם התשלומים הגדולים שמגיעים, כדי שלא יפתיעו אתכם.
3. פעם בשנה חוזרים לפרומפט 5 עם המספרים החדשים, ובודקים אם המטרות עדיין נכונות.

בקלוד אפשר לפתוח פרויקט בשם "כסף" ולשמור בו את התוצאות של החודשים הקודמים כקבצים. ככה בכל חודש הוא רואה את ההיסטוריה ויכול להגיד לכם אם אתם מתקדמים. ב-ChatGPT אפשר לעשות דבר דומה עם פרויקט. בשני המקרים, אותו כלל: רק מספרים, בלי פרטים מזהים.

ועוד דבר שעוזר: לבקש בסוף כל שיחה סיכום של שלוש שורות, עם הצעד הכי חשוב לחודש הבא. את הסיכום הזה שומרים בפתק בטלפון, ובודקים אותו פעם בשבוע.

חשוב לדעת

• זה לא ייעוץ פיננסי. זה כלי לסדר את המספרים. השקעות, פנסיה, הלוואות ומיסים בודקים עם בעל מקצוע מורשה.
• מודלים טועים בחשבון. במיוחד עם הרבה שורות. מבקשים בדיקה חוזרת, ואת המספרים החשובים מוודאים לבד.
• התחזית טובה כמו ההנחות. תשואה, עליית שכר ואינפלציה הן הערכות. הפרומפט החמישי מבקש לכתוב אותן במפורש כדי שתראו על מה זה נשען.
• פרטיות לפני הכל. מספרים כן, פרטים מזהים לא.